<h1>סמ"ג עשין סימן צ"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
הממשכן חבירו בב"ד או מדעת הלוה ומשכנו דבר שהוא צריך לו הרי זה מצוה להחזיר לו העבוט בעת שהוא צורך לו וכדמפרש בפרק המקבל שמחזיר לו [את] הכר [בלילה] לישן עליו, ועל כסות לילה אומר הכתוב (דברים כ"ד י"ב) לא תשכב בעבוטו כלומר אל תשכב ועבוטו אצלך כמו שנתבאר בספר מצות לא תעשה (קפ"ז), ובכלים שעושין מלאכה ביום כגון המחרישה או לבוש יום אומר הכתוב (שמות כ"ב כ"ה) עד בא השמש תשיבנו לו מלמד שמחזירו כל היום (ע"פ רמב"ם מלוה ולוה פ"ג ה"ה ע"ש). כתב מורי שבספר הישר (חידושים סי' תר"ב ומובא ב"מ קי"ד א' תד"ה מה) מפרש בד"א שלקחו בשביל בטחון חובו שלא ידחנו זה אבל אם נטלו בתורת גביה אינו מחזיר. תניא (קי"ד ב') רבי מאיר אומר, אם כן שמחזיר לו המשכון בעת שהוא צריך לו ולוקח [אותו] בעת (שהוא) [שאינו] צריך לו מה יועיל המשכון, כדי שלא ישמט החוב בשביעית ולא יעשה מטלטלין אצל בניו אלא יפרע מן המשכון מיד אחר שמת הלוה, בד"א שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו כלל (ע"פ רמב"ם שם) כדאיתא בפרק המקבל (שם).
